יום שני, 19 בינואר 2015

Lately I'm loving #17


לאט לאט הערפל של החודשים האחרונים מתחיל להתפוגג. בחיי, ממש לא ראיתי איך אני עוברת אותם בלי להתפרק. הרבה החלטות שנתקבלו בראייה אופטימית מדי בתחילת הסמסטר, התגלו כמקלות בגלגלים והקשו עליי ברמות קשות. היו המון רגעים מייאשים בהם עמדתי מול הלו"ז וניסיתי להבין איפה מקצצים. בתכלס, פשוט לא היה ממה להיפטר, המשכתי לרוץ בתוך גלגל האוגר וקיוויתי לטוב. פתאום הגיע קצת טוב, מה השתנה אתם שואלים? לא הייתי צריכה הרבה. הנה כמה דברים קטנים שעשו את ההבדל השבוע.

1. הגשה אחת טובה כבר מאחוריי. המכוניות האלו, עשויות בלמינציה מסורתית של פורניר עץ עם ברזל ותוספות בהדפסת פלסטיק בתלת ממד, עשו לי את הסמסטר שמח וצבעוני ואולי אם יהיה לי (ואולי בעצם לכם) מזל הן יעמדו למכירה בקרוב.


2. פרויקט הגמר מתחיל לקבל צורה, או לפחות כיוון לרעיון שאולי בקרוב יהפוך לצורה. לכבוד המאורע נפתח זה מכבר TUMBLR שהפך ליומן המסע שלי, על כל השינויים והגיבושים שהוא עובר בשבועות האחרונים.


3. פולי, כלבתנו הבכורה עושה צעדים משמעותיים לעבר סטנדרט החינוך המקובל בקרב ההולכים על ארבע. לא בטוחה כמה מזה אני יכולה לזקוף לזכותי, אבל לפחות יש קצה של אופטימיות. אולי עוד ייצא ממנה משהו.


4. על אף שאין מקום להוצאות מיותרות כרגע, הפרויקט האחרון של הסמסטר עוסק בסריגה במידת מה, אז הרשתי לעצמי להירשם לסדנה אצל מיכל ביום חמישי הקרוב. אני מתייקת את ההוצאה הזו תחת "צרכים לימודיים". קפצו לי. ובואו.


5. אימוש הנפלאה, שמעה לתחינותיי ופינקה בפסגת השאיפות של כל עקרת בית עם קיר בצבע מנטה בסלון. אני קלישאה מהלכת, אופה בלי הפסקה ונהנת מכל רגע.


6. אחרי עשרות פציעות בסדנה בגלל אותן מכוניות שובבות הכוללות: חיתוכים, שריטות, שיופי אצבעות, שבירת ציפורניים וטריקת דלת אחת יסודית ביותר על האמה, אני גאה להציג מניקור חורפי במיוחד, שמסתיר ציפורן אחת סגולה במיוחד, אבל חוגג את סוף העבודה הסיזיפית, לפחות לשבועיים הקרובים. אה כן, והספר החדש שלי על חדר 606 של ארנה יעקובסן. חלום.



***

2 תגובות:

  1. חמוד! המיקסר והכלבה הכי חמודים ברמת היצורים.
    הולכת להציץ בטמבלר של פרוייקט הגמר. שיהיה בהצלחה!

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...